לספר את האימה
כתיבה בימי אימה או בימי כולרה, או בזמנים שקטים יותר יכולה להיות מעשה רצוני או לא, טיפולי, תיעודי, או אפילו דרך להסיח את הדעת. תלוי בתביעת האי הנחת ובכמיהת נפשו של הכותב או הקורא. המאורעות, חומרי הגלם לסיפורי האימה, מעוררים נוסף על הצורך לתעד, גם שאלות מוסריות משמעותיות. הפרויקט "לספר את האימה" מוקדש לדרכים השונות לספר את האימה: החל בבדיון, עבור בכרוניקה עיתונאית וביוגרפית, הומור וכלה בצילום מלווה בעדות טקסטואלית storytelling visual . משתתפים: אסתר בנדהאן (טטואן/מדריד), מרסלו בירמכר (בואנוס איירס), ליליאנה לארה (קרארקס/קיבוץ ברור חיל), ארז כרגנוביץ (תל אביב)
